<h1>וכו'</h1>
<h2>דף מו.</h2>
[ב"ב קכ"ז ע"ב] אמר רבי יוחנן אמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא בין תוך כדי דיבור בין לאחר זמן אינו נאמן. אמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא נאמן מאי טעמא שיש לפרש דבריו דהאי דקרי בראשון עבד דמשמש ליה כעבדא. היה עובר על בית מכס ואמר בני וחזר ואמר עבדי נאמן דמעיקרא הוו קרי ליה בני משום יראת המכס. עבדי וחזר ואמר בני אינו נאמן דאילו היה בנו לא היה אומר למוכסים שהוא עבדו. מיתיבי היה משמשו כבן מלביש ומנעיל מכניס ומוציא אבל לא עבודת עבד ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן. היה משמשו כעבד ואמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן. וקשיא לר' יוחנן מסיפא. אמר רב נחמן בר יצחק התם בברייתא כגון דקרי ליה עבדא מצרמאה מאי עבדא מצרמאה מצר עבדא מאה זוזי כלומר עבד גמור הוא לו שסמוכין הוא לו עליו מאה דינרין כלומר ששוה מאה דינרין.
בפ' עשרה יוחסין [קידושין ע"ג ע"ב] ת"ר נאמנת חיה לומר זה כהן וזה לוי זה נתין וזה ממזר. בד"א שלא קרא עליו ערער אבל קרא עליו ערער אינן נאמנין ואוקימנא ערער תרי ואבע"א ערער דחד הואיל וליכא חזקה דכשרות. ופסק בספר חפץ דקיימא לן ערער חד. אמר רב נחמן [שם ע"ד ע"א] שלשה נאמנין על הבכור אלו הן חיה אביו ואמו. חיה לאלתר. אמו כל שבעה. אביו לעולם. כדתניא יכיר יכירנו לאחרים. מיכן אמר ר' יהודה
